החג בשער, 10 דברים שרציתם לדעת על חג הפסח.

א.  "וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחיפזון פסח הוא לה'" (שמות פרק י"ב פסוק י"א). בהמשך תיאור יציאת מצרים מספר הכתוב  י"ב פסוק כ"ז) "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקוד העם וישתחו". למדנו אם כן שלחג הפסח שני עוגנים, האחד זהו שם הזבח אותו הקריבו בני ישראל מיד בצאתם ממצרים. שמו של הקרבן "זבח פסח" על שום שפסח הקב"ה (דילג על) ולא פגע במכת בכורות בבני ישראל.

ב.  כפי שציינו לעיל למילה פסח מובן של פסיחה על דהיינו דילוג (על בתי בני ישראל) אבל ענין מיוחד יש בפירושו של אונקלוס למילה פסח יש פירוש נוסף וחשוב למילה: פסח היא "הצלה" או לחילופין "מתן חסות" ואכן מסיפור החג בני ישראל ניצלו מידי המצרים בידי הקב"ה, שבתן התורה להם פרש חסותו על עם ישראל.

ג.  חג הפסח הינו סמל ומוטיב דתי ותרבותי לסיפור יציאת בני ישראל ממצרים. הקב"ה שחילץ את בני ישראל מעבדות קשה ומעבודת פרך והוציאם אל החופש אל החירות. זה עיקר החג הראשון בשלושה רגלים, כולו קודש לזיכרון קיום ההבטחה ותהליך הקיום לסיום 210 שנות גלות שכללו בתוכן גם עבדות קשה, סיפור היסטורי שכלל מכות קשות למצרים ונסים שעשה ה' לאבותינו.

ד.  התורה ציוותה עלינו לחוג בכל שנה, חג של שבעה ימים, חג שמטרתו לשמר בתודעה היהודית ויזכר לדורות סיפור יציאת מצרים בפרוט ובהקפדה. זבח הפסח, איסור אכילת חמץ , איסור המצאות החמץ בבתינו, וכמובן אכילת מצות בשבעת ימי החג. את זאת ציינה התורה באומרה: "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוקיך כי בחודש האביב הוציאך ה' אלוקיך ממצרים לילה. וזבחת פסח לה' אלוקיך צאן ובקר במקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם. לא תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים פרק ט"ז פסוקים א-ג).

ה.  חג הפסח הוא רק שם אחד משמות החג. "חג המצות" שאכילת המצות (ולו החובה רק ביום הראשון) הינה המצווה המיוחדת לחג. התורה אמרה במפורש (שמות כ"ג פסוק ט"ו): " את חג המצות תשמור, שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך וגו'", חז"ל נתנו שם נוסף לחג "חג החירות" או יותר נכון לאמור בתפילה "זמן חירותנו". וכן יש הנוהגים לקרוא לו גם "חג האביב" לציון זמן החג, והלא התורה חזרה וציינה את חודש האביב. נציין כי בעדות השונות בשפתן המקורית היו לחג שמות נוספים. יהודי עיראק קראו לחג בשם "שתאחא" קיצור הצירוף של המילים "השתא הכא" שבשפה הארמית, מתוך הא לחמא עניא וכו'. יהודי קווקז קראו לחג "ניסונו" שמו של חודש ניסן בניב הקווקזי-פרסי.

ו.  קצרה היריעה מלציין את כל מצוות ומנהגי חג הפסח, לא סתם ציינה הברייתא המובאת במסכת פסחים (דף ו עמוד א'): "שואלין ודורשין בהלכות הפסח, קודם הפסח שלושים יום" דהיינו חכמי התלמוד ידעו והכירו את "אוקיינוס ההלכות" הקשורות לימים שטרום החג ולימי החג עצמו. נציין כי לאחר שקיימנו את מצוות לא יראה ולא ימצא לגבי החמץ, לאחר שמכרנו לנכרי והפקרנו את החמץ, לאחר הבדיקה והביעור. כמובן המצווה של המהדרין לאפות בעצמם את מצות החג, הגענו ב"ה לשבעת ימי החג.

ז.  פסח תחילתו בתפילת ערבית של חג שייחודה לגבי רבים הוספת ההלל כבר בתפילת הערבית. ההתכנסות בבית ל"סדר" היא למעשה תמצית המהות של החג. סיפור יציאת מצרים תוך הדגש על "והגדת לבנך". אין זו רק אמירה של טקסט סיפורי, אלא ההשקעה בגירוי הסקרנות של הילדים והמצווה להנחיל להם את גדולת מעשי ה' בהוצאת בני ישראל ממצרים, בגאולה הרוחנית ובהבאתם לארץ ישראל. חובתנו לדאוג לערנות הילדים בכל מהלך הסדר כדי להנחיל להם את ציווי הזכירה וההעברה לדורות הבאים.

ח.  המצוות המרכזיות שבפסח מתקיימות במהלך ליל הסדר. אכילת המצה והמרור, שתיית ארבע הכוסות כמסמלות את ארבע תהליכי הגאולה, סיפור יציאת מצרים לפרטיו, כעין אכילת קרבן הפסח, הסמליות וההסברה מהם: החרוסת, הביצה הכרפס, הסמליות של כוסו של אליהו הנביא, פתיחת הדלת ואמירת "שפוך חמתך וגו', בהקפדה על קיום הסדר כהלכתו אנו ממשים את האמרה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות (בגרסת הרמב"ם להראות) את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. עדות רבות ממחישות לילדים את מובן פסוק זה בהדגימם הליכה כששק קטן על כתפיהם והליכה סביב שולחן הסדר.

ט.  בחג הפסח  עצמו בעת  התפילה אנו מתפללים "תפילת טל". זוהי למעשה תפילה לתחילתו של קיץ, כשהטל הינו סמל הברכה לתבואות הקיץ וכו'. אנו מתחילים לאמר בתפילת העמידה של מוסף "מוריד הטל" (ולא משיב הרוח ומוריד הגשם). מיד בתום תפילת הערבית במוצאי החג (ובגולה ערב חג שני) אנו מתחילים לספור ספירת העומר. במשך 49 יום, עד לערבו של חג השבועות (חג מתן תורה).

י.  חג הפסח כולל גם את ימי חול המועד, אנו נוהגים בהם כאילו "חצי חגיגיות", מנועים ממלאכות שונות, לובשים בגדי חג, אין אנו מניחים תפילין בימי חול המועד, חל איסור כיבוס בגדים או תספורת. כמובן בני הישיבות ואברכי הכוללים מקדישים זמן איכותי לבני משפחתם. בשבת חול המועד מנהג (לא של כולם) לומר "שיר השירים" שירה שכולה אהבה לה' יתברך וכמובן כלולים בטקסט סמלים רבים של חודש האביב. חג הפסח מסתיים ביום השביעי, בו אנו מציינים את הנס הגדול של המסע ממצרים, בחציית הים "ובני ישראל עברו ביבשה בתוך הים". קוראים בתורה בפרשת בשלח.

נוהגים ללכת לשפת הים ולומר השירה בקול רם, אות תודה לקריעת ים סוף. מנהגים רבים, בעיקר ביום החג השני בגולה, בקיום "סעודת משיח" שמקובל לשייכה לבעש"ט, חסידויות שונות מקיימות מנהגים של שתיית ארבע כוסות.  לסיום נברך ונתברך שנזכה לקיים מצוות קרבן הפסח כהלכתו בבית מקדשנו במהרה בימינו.